Linx
כרטיס נייר עושה עבודה אחת מצוין ואז נגמר. ההשוואה כאן היא לא על עיצוב אלא על מה שנשאר בידיים שלכם יומיים אחרי הפגישה: מי השאיר לכם פרטים, עמוד שאפשר לעדכן, והמשך שלא תלוי בזיכרון.
הוא לא צריך סוללה, קליטה או אפליקציה, אפשר לכתוב עליו בגב, ובהרבה תרבויות עסקיות ההגשה שלו היא חלק מהנימוס. אלה יתרונות אמיתיים, וזו הסיבה שהוא עדיין כאן.
הוא לא יודע למי נתתם אותו. אין רישום שהפגישה קרתה, ואם הפרטים השתנו צריך להדפיס הכל מחדש. ברגע שהוא עבר ליד השני, הקשר תלוי לגמרי בזה ששניכם תזכרו.
בלינקס כל הצמדה נספרת, מי שמשאיר פרטים נשמר כליד, סוכן AI ממשיך את השיחה, ואת העמוד אפשר לעדכן בכל רגע בלי להדפיס כרטיס חדש.
לא בהכרח. הרבה אנשים נושאים את שניהם, ובמפגשים מסוימים הכרטיס הפיזי הוא עדיין המחווה הנכונה. ההבדל הוא שכרטיס לינקס עושה גם את מה שנייר לא יכול: כל הצמדה בו נספרת, מי שמשאיר פרטים נשמר אצלכם, וההמשך לא תלוי בזיכרון.
לכל כרטיס לינקס יש גם קוד QR וקישור ישיר. כל טלפון עם מצלמה פותח את העמוד, ואפשר גם פשוט לשלוח את הקישור בוואטסאפ.
אתם מחליטים מה מופיע בעמוד. אפשר להציג טלפון ומייל, ואפשר להסתיר אותם ולהשאיר רק טופס פנייה, כך שהפרטים שלכם לא מתפרסמים.