מה לשים בכרטיס Linx של איש מכירות B2B?
משפט ערך קצר, קישור לתיאום דמו, קייס סטאדי אחד חזק, one-pager, לינקדאין, וואטסאפ או אימייל, וטופס קצר למי שרוצה המשך. עדיף פחות קישורים ויותר כוונה.
Linx
בכנסים ובפגישות B2B יש הרבה לחיצות ידיים, אבל מעט מאוד לידים שמתקדמים. כרטיס Linx מחבר כל מפגש לתהליך מכירה מדיד.
ב-B2B SaaS, שיחה טובה היא רק ההתחלה. הבעיה מתחילה אחר כך: מי היה האדם, איזה כאב עניין אותו, איזה חומר הבטחתם לשלוח ומה צריך לקרות כדי לקדם דמו. כרטיס Linx נותן לשיחה נקודת המשך אחת, מסודרת ומדידה. צוותי מכירות שמצטיידים ב-כרטיס NFC אחיד סוגרים את מעגל הליד מהר יותר ובלי דליפות בדרך.
העמוד צריך להיות בנוי סביב שלב המכירה. לא צריך עמוד מותג כללי. צריך עמוד שממשיך שיחה: מה הבעיה שאתם פותרים, למי זה מתאים, הוכחה אחת, ופעולה אחת שמקדמת את העסקה. ל-SDR: קישור לתיאום discovery ותקציר קצר של הבעיה. ל-AE: דמו, קייס סטאדי, one-pager ותיאום המשך. ל-founder-sales: סיפור מוצר קצר, לינק לדמו ודרך אישית ליצור קשר.
לפני הכנס בונים עמוד ייעודי. אחרי כל שיחה שולחים את האדם לעמוד במקום להבטיח לשלוח חומרים אחר כך. לאחר הכנס מסננים לפי מי נכנס, מי לחץ על דמו, מי קבע פגישה ומי רק הציץ. כך הפולואפ הופך לתיעדוף במקום ירי לכל הכיוונים. פולואפ טוב נשען על הקשר: הודעה שמזכירה את הכאב שעלה בשיחה ומצרפת קישור אחד רלוונטי חזקה יותר מרשימת חומרים כללית.
בחרו מעט נכסים חזקים. קייס סטאדי לפי ורטיקל, סרטון דמו קצר, מצגת בת 5-7 שקפים, עמוד השוואה או מסמך אבטחה. אם יש יותר מדי לינקים, הלקוח לא יודע מה חשוב.
ברמת צוות, אפשר לייצר עקביות: לכל נציג יש עמוד ממותג, אבל המסרים והנכסים נשארים מיושרים. מנהל מכירות יכול להבין אילו אירועים, מסרים ונכסי תוכן מייצרים יותר עניין ולשפר את הפלייבוק.
הכרטיס לא צריך להיות טריק טכנולוגי. הוא צריך לחסוך חיכוך. אם הסריקה מובילה לעמוד מכירה מדויק, תיאום קל וחומר באמת רלוונטי, הלקוח מרגיש שקיבל המשך טבעי לשיחה ולא עוד אמצעי שיווקי.
אחרי כנס: פולואפ רגיל, רשימת שמות וכרטיסים; פולואפ עם Linx, כניסות, קליקים ולידים עם מקור. חומר מכירה: פולואפ רגיל, נשלח ידנית אחרי השיחה; פולואפ עם Linx, זמין מיד בעמוד אישי ממוקד. תיאום דמו: פולואפ רגיל, עוד הודעה ועוד תיאום; פולואפ עם Linx, קישור ברור ליומן או טופס בקשה. למידת מסר: פולואפ רגיל, קשה לדעת מה עבד; פולואפ עם Linx, מדידה לפי נכס תוכן ופעולה.
משפט ערך קצר, קישור לתיאום דמו, קייס סטאדי אחד חזק, one-pager, לינקדאין, וואטסאפ או אימייל, וטופס קצר למי שרוצה המשך. עדיף פחות קישורים ויותר כוונה.
כן, אבל המבנה שונה. SDR צריך להוביל לשיחה ראשונית או qualification. AE צריך להוביל לדמו, קייס רלוונטי, מסמך מוצר או המשך עם stakeholders נוספים.
מגדירים עמוד לכנס עם מסר, קייס, דמו ותיאום. אחרי כל שיחה מעבירים NFC או QR, והפולואפ מתייחס למה שהאדם לחץ או ביקש.